שאלות נפוצות

1. חלוקת רכושהאם חלוקת הרכוש מתבצעת עם הגירושין?

    התשובה הינה שלילית. בעבר, לא היה ניתן לחלק את הרכוש טרם הגירושין. היום,במסגרת תיקון לחוק יחסי ממון שנתקבל בשנת 2008, ניתן לחלק רכוש גם ללא גירושין.

2. מה ניתן לעשות כנגד בעל סרבן גט?

תשובה: אומנם על פי הדין הדתי הגט צריך לבוא מרצון חופשי של הצדדים, אולם ניתן להטיל סנקציות שונות על סרבן כגון תביעת מזונות אישה מוגדלים מדין מעוכבת ועד מאסרו של הסרבן. בנוסף, ניתן לתבוע תביעה נזיקית את הסרבן ולחייבו בפיצויים כספיים.

3.  מתי נדרש התרת נישואין?

    תשובה: כאשר הצדדים הינם מעדות שונות (למשל יהודיה ופרוטסטנטי) או מחוסרי דת, אין סמכות לבית הדין הרבני ויש לפנות לבית המשפט למשפחה.

4. האם ניתן לתבוע שלום בית בבית הדין הרבני על ידי האישה, כאשר הגישה תביעה למזונות בבית המשפט למשפחה?

תשובה: כן,אין סתירה בין הדברים שכן, על הבעל מוטלת חובה לזון את אשתו ובמידה וחדל לעשות כן, בין אם עזב את הבית או מסיבה אחרת עומדת זכות לאישה לקבל מזונותיה, בד בבד שהיא רוצה לשמור ולשמר את חיי הנישואין.

5. היכן מתבצעים הגירושין לזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל ?

תשובה: אם בני הזוג הינם יהודים, אזרחי המדינה ותושביה, הגירושין יתבצעו בבית הדין הרבני.

6. האם תמיד בעל מחויב במזונות אשתו?

תשובה: לא, ישנן עילות בדין הפותרות את הבעל מן החיוב במזונות. למשל בגידת האישה. בנוסף, אישה אשר משתכרת די הצורך "תצא מעשה ידיה למזונותיה"

7.  האם יש השפעה למשמורת משותפת על דמי המזונות לילדים?

תשובה: כן, מדמי המזונות יש להפחית 25% במצב של משמורת משותפת.

8. מה ההשפעה על מזונות ילדים כאשר האישה והקטינים הגרו מן הארץ לחו"ל?

תשובה: החיוב במזונות ממשיך להתקיים והולך אחר הילד.

9. איך מתבצע אקט הגירושין?

    תשובה: סידור הגט מתבצע בבית הדין הרבני. הצדדים נכנסים לאולם הדיונים בו יושבים שלושה דינים.  הדינים ישאלו את הצדדים אם הם פועלים מרצון חופשי, לכך משמעות בדין הדתי שכן "גט כפוי מעושה"- דהיינו פסול. כתיבת הגט נעשית על       ידי סופר סתם אשר כותב במיוחד לצדדים את הגט, לאחר מכן בא טקס מסירת הגט. בנוסף לשם בירור שמות הצדדים יש להביא שני עדים.

 10. האם כדי לתבוע מזונות אישה בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני?

תשובה:  קיימת נטייה לחשוב כי ישנה עדיפות להגשת תביעה בבית המשפט למשפחה אשר איננו מכיל את הדין העברי באותו אופן בית הדין הרבני יעשה, אולם ישנם מצווים כי תהיה עדיפות להגיש דווקא את התביעה לבית הדין הרבני בשל סעד למדור ספציפי. צו זה מונע אפשרות מידית של מכירת דירת הצדדים כאשר הבעל מבקש את פירוק השיתוף בבית ומאפר לאישה להמשיך ולהתגורר בבית הצדדים.

11. האם בגידת האישה משפיעה על אופן חלוקת הרכוש?

תשובה: בעיקרון, ענייני הרכוש נידונים על פי דין אזרחי  על כן בית המשפט למשפחה לא "יעניש" את האישה על בגידתה. בתי הדין הרבניים יהיו פחות סלחנים ועל אף שמצווים מפסיקת בג"ץ לנהוג על פי הדין האזרחי, יתכן ותהיה עדיפות לבעל.

עניין הבגידה משפיע על זכות האישה למזונותיה.